פסק-דין בתיק עמ"ה 1091-07

לפני ערעור על שומה שקבע המשיב לשנת המס 2000.

רקע

ביום 30.12.1999 רכשה המערערת 57.33% מהון המניות של רובומטיקס טכנולוגיות בע"מ אשר מניותיה נסחרו בבורסת הנאסד"ק (להלן: "רובומטיקס"). במועד הרכישה לא הייתה לרובומטיקס פעילות עסקית.

ביום 29.2.2000 התקשרה המערערת בהסכם עם שרפק טכנולוגיות בע"מ (להלן: "שרפק") לפיו מכרה המערערת לשרפק 1,250,000 מניות רובומטיקס במחיר של 2.5$ למניה ו - 1,750,638 אופציות ניתנות למימוש עד ליום 1.3.2004 בתוספת מימוש של 2$ למניה (להלן: "הסכם המניות"). המכירה דווחה לנאסד"ק ביום 6.3.2000.

בדין וחשבון שהגישה המערערת לשנת המס 2000 חישבה המערערת את ריווח ההון ממכירת המניות לשרפק לפי התמורה החוזית שנקבעה בינה לבין שרפק בהתאם להוראות סעיף 6 (ז) לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה - 1985 (להלן: "חוק התיאומים").

המשיב דחה את הצהרת המערערת וקבע כי נוכח יחסים מיוחדים שהתקיימו בין המערערת לבין שרפק, יש להחיל על עסקת מכירת מניות רובומטיקס לשרפק את הוראות סעיף 6 (ה) לחוק התיאומים, ומשמחיר מניה שנקבע בהסכם המניות (2.5$) נמוך מ - 90% משער המניה ביום בו דווחה העסקה לבורסה (4.5$), יש לקבוע את התמורה בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף זה, דהיינו 90% משער המניה ביום בו דווחה העסקה לבורסה (4.5$) כפול מספר המניות שנמכרו.

יוער, כי בקשר עם דוח המערערת לשנת 2000 התגלעו בין המערערת לבין המשיב מחלוקות נוספות אולם במסגרת דיון בהשגה שהגישה המערערת הגיעו הצדדים להסכמות למעט המחלוקת נשוא ערעור זה.

עיקר טענות המערערת

לטענת המערערת, בעת כריתת הסכם המניות לא התקיימו יחסים מיוחדים בינה לבין שרפק ומכל מקום מחיר העסקה לא הושפע מהיחסים בין המערערת לבין שרפק.

מוסיפה המערערת וטוענת כי יש לפרש את המונח "יחסים מיוחדים" הנזכר בסעיף 6 (ה) לחוק התיאומים באופן מצומצם תוך מתן משקל לחובה לגבות מס אמת שהינה בבחינת עיקרון על בדיני מיסים. בהתאם, מקום שניתן להוכיח שהתמורה ששולמה במסגרת העסקה היא תמורה ראויה, אין להחיל על העסקה את דרך חישוב התמורה הקבועה בסעיף 6 לחוק התיאומים. מוסיפה המערערת וטוענת כי כדי לקבוע את שווי התמורה על פי הנוסחה הקבועה בסעיף 6 (ה) לחוק התיאומים, נדרש שהיחסים המיוחדים שלכאורה התקיימו בין המערערת לבין שרפק ,השפיעו על התמורה שנקבעה בהסכם המניות.

לטענת המערערת, יש לקבוע את התמורה החוזית שנקבעה בהסכם המניות בהתאם לקבוע בהוראות סעיף 6 (ז) לחוק התיאומים, משום שמחיר המניה בבורסה במועד כריתת ההסכם לא שיקף את שווי המניות. בעניין זה מוסיפה המערערת כי מומחה מטעמה קבע כי במועד כריתת הסכם המניות היה שווי מניית רובומטיקס נמוך באופן משמעותי ממחיר המניה בבורסה ואף מהמחיר שנקבע בהסכם.

עיקר טענות המשיב

בשנת המס 2000 שלטה שרפק במערערת, ועל כן, ולאור ההגדרה הקבועה בסעיף 3 (י) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה"), התקיימו בין המערערת לבין שרפק יחסים מיוחדים. לכך יש להוסיף, כי בין שרפק לבין המערערת התנהלו קשרים עסקיים נרחבים וייחודיים המהווים יחסים מיוחדים. על כן, יש להחיל את הוראות סעיף 6 (ה) על התמורה שנקבעה בהסכם המניות ולקבוע כי התמורה בעסקה תחושב על בסיס שווי אובייקטיבי מופחת (90%) של מניות רובומטיקס ולא לפי התמורה המוסכמת.

דיון

1.      הוראות סעיף 6 לחוק התיאומים, הרלוונטיות לעניינו, קובעות:

"במכירה או בקניה של ניירות ערך מחוץ לבורסה, כאשר בין הצדדים קיימים יחסים מיוחדים, יחולו הוראות אלה:

(1) דווחה המכירה לבורסה, יהיה מועד המכירה או הקניה, לפי הענין, היום שקדם ליום שבו נתקבל בבורסה הדיווח שחייבים בו על פי תקנון הבורסה, זולת אם הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שהיא בוצעה במועד אחר;

(2)...

(3) היתה התמורה בעד מכירת נייר ערך במהלך שנת המס נמוכה מ - 90% מערכו של נייר הערך, יראו 90% מערכו של נייר הערך כתמורה, ואם הסכום שהוצא לרכישת נייר הערך במהלך שנת המס היה גבוה מערכו של נייר הערך, יראו את ערכו כאמור כעלות הקניה שלו;